מטפלות ללא לינה

עידכון אחרון ב
17/1/2018

מטפלות ללא לינה

רבים המקרים בהם קשישים שנמצאים במצב ביניים כלומר בין עצמאות ברמה זו או אחרת לבין תלות מוחלטת בזולת, מחפשים פתרון. מצד אחד הם צריכים עזרה ומצד שני עדיין לא מוכנים נפשית להכניס מישהו "זר" הביתה שיגור איתם 24/7 וגם לא תמיד יש צורך. הרבה קשישים מחפשים פתרון של עובדת זרה ללא לינה משום שזה באמת הפתרון האידיאלי עבורם. לצערנו העסקת מטפלות זרות ללא לינה היא לא חוקית. בעבר אפשר היה להשיג רישיון מיוחד לעובדת זרה ללא לינה אך כיום כבר לא מאפשרים זאת. כיאה לאנשים יצירתיים שמחפשים פתרון לכל בעיה, במצב כזה אפשר להעסיק עובד ישראלי לפי שעות. כמובן שזה פתרון יקר בהרבה מעובד זר אבל לפעמיים זה שלב ביניים הכרחי.

דרישת החוק היא כי המעסיק עובד זר חייב לספק לו מקום לינה ולהעסיקו במשרה מלאה לפחות. דרישה זו משתלבת עם מספר מגמות ממשלתיות כגון צמצום השתקעות זרים בישראל ועידוד העסקת ישראלים בתחום הסיעוד.

הנוהג המקובל כיום הוא להעסיק עובד ולתת לו מגורים בבית המעסיק. מצד אחד המעסיקים הינם תלויים במידה רבה בזולת וזקוקים להשגחה ולנוכחות של מטפל בכל שעות היום. פעמים רבות נאלצים להיעזר בשרותי המטפל גם בשעות הלילה. מוטלת על המטפל אחריות רבה ומצופה ממנו להיות ערני, לפקוח עין תמיד ולהשגיח היטב על המטופל שלו. המטופל ובני משפחתו חרדים בכל רגע שהמטפל בחופשה או הפסקה ונוכחות המטפל נוסכת בהם שלווה מסוימת.

מצד המטפלים הזרים, גם הם מעדיפים לרוב לחסוך את כספם ולהימנע מתשלומי מגורים וחשבונות ארנונה, חשמל וכיוצ"ב, כמו גם הוצאות נסיעה יומיות ואיבוד הזמן הכרוך בהם, הוצאות אוכל ושתייה, להסתובב בחוץ בוקר וערב גם בחשכה ובתנאי מזג אוויר שלא תמיד נוחים.

קורה שמעסיקים פונים ומבקשים להעסיק מטפלת ללא לינה מסיבות שונות. הדירה קטנה מידי, או שבני משפחה אחרים גרים בדירה ואין חדר פנוי להלין בו עובד. ישנם גם עובדים זרים שפונים לבקש עבודה ללא לינה, live out כך הם מכנים זאת. סביר להניח שאלה הם אנשים שיש להם בני זוג בישראל ועל כן מעדיפים ללא לינה. או אולי קיבלו הצעת עבודה במקביל להשגיח בלילות על חולה ולישון לצידו בשכר נוסף.

גם אילו ועדת חריגים ממשלתית כלשהי תמצא לנכון לאשר העסקת מטפל זר ללא לינה, מן הסתם יבואו בדרישה למעסיק לממן מעבר להוצאות הרגילות, גם את עלויות שכר הדירה של המטפל על כל הכרוך בהן, ארנונה, חשמל, מים וכד' ואת עלויות קניות האוכל ואת דמי הנסיעות היומיות של העובד. ברור ומובן שלא תותר כל הפחתה משכר המינימום החודשי בישראל. כל אלה הופכים את העסק של מטפלת זרה ללא משתלם בעליל.

אם נביא בחשבון סכומים הכי זולים שאולי אפשריים במציאות, נניח שכר מינימום 5300, שכ"ד 2500, ארנונה 500, חשמל ועד בנין וכו 500, ביטוח רפואי 280, אוכל ושתייה 1500, חופשי חודשי בעיר 300, כבר הגענו ל-9800 בחודש. במציאות הכל הרבה יותר יקר.

בסכום של 9800 בחודש ניתן למצוא בהחלט מטפלים ישראלים, רבים וטובים, אשר ישמחו לתת 8 שעות עבודה וכולל נסיעות לעבודה, בשכר הנ"ל ואף בפחות מזה.

חדשות
new-employer
מידע חשוב
payment-range
מידע חשוב
caregivers-transfer
מידע חשוב
financial-rights
מידע חשוב
holidays
מידע חשוב
social-security
מידע חשוב
employment-permit
מידע חשוב
terms
מידע חשוב
financial-assistance
מידע חשוב
delay of payment
מידע חשוב
elections
מאמרים
live-out
מאמרים
choose-caregiver
מאמרים
pregnant-laws